בין שגשוג כלכלי לכטב"מים מתימן: סעודיה מחשבת מסלול מחדש בחזון 2030 | מיוחד לסופ"ש

בשנת 2016 יצאה ערב הסעודית למסע להגדרה מחדש של גבולות האפשרי תחת הכותרת "חזון 2030". התוכנית הוגדרה כמעין מפת דרכים לאומית לעבר עתיד משגשג, שמטרתה העצמת אזרחים, פיתוח הכלכלה וחיזוק הממלכה בזירה הבינלאומית.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

"חזון 2030" הוא תוכנית אסטרטגית שאפתנית שנועדה להפוך את הממלכה למעצמה כלכלית עולמית ולחברה תוססת שאינה נשענת אך ורק על ייצוא נפט. התוכנית, שהושקה על ידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן, מבוססת על שלושה עמודי תווך: חברה תוססת, כלכלה משגשגת ואומה שאפתנית. הדגש המרכזי הושם על העצמת כישרונות מקומיים, גיוון אפיקי ההשקעה וטיפוח חדשנות טכנולוגית.

כעת, ממשלת סעודיה מודיעה על השקת אסטרטגיה מעודכנת לחמש השנים הקרובות. המהלך מגיע על רקע דיונים פנימיים בסדרי העדיפויות של ההוצאה הממשלתית והגישה הכלכלית, זאת בתגובה ללחצים פיננסיים ושינויים גיאופוליטיים אזוריים.

עשר שנים לאחר ההכרזה המקורית, אמר שר האוצר הסעודי, מוחמד אל-ג'דעאן, בראיון לרשת בלומברג: "החלו דיונים ממשלתיים נרחבים כדי לגבש תוכנית לחמש השנים הבאות, עם דחיפה חזקה יותר לתחומי התיירות, הייצור, הלוגיסטיקה והטכנולוגיה". 

אל-ג'דעאן הדגיש בשולי כנס הכלכלות המתפתחות בעיר אל-עולא כי היישום יהיה הדרגתי ובקצב מחושב, במטרה למנוע אינפלציה ולאפשר למגזר הפרטי לממש הזדמנויות צמיחה. הממלכה פועלת לכיול מחדש של האסטרטגיה כדי לצמצם את הגירעון התקציבי ולהגביר את יעילות ההוצאה הציבורית. צעד זה נחשב לקריטי עבור ריאד, במטרה להתמודד עם התנודתיות במחירי הנפט וההכנסות ממנו, המהווים עדיין נתח משמעותי מהתקציב.

הקשר הביטחוני: החות'ים כמשבשי יציבות כלכלית

לצד הרפורמות הכלכליות, ניצבת ריאד מול אתגר ביטחוני מתמשך מצד המורדים החות'ים בתימן. מאז 2015, במסגרת המעורבות הסעודית במלחמה בתימן, ביצעו החות'ים שיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר מתקני נפט, שדות תעופה ותשתיות אזרחיות בשטח הממלכה.

התקיפות, ובראשן הפגיעה הדרמטית במתקני הנפט של חברת "ארמקו" באבקייק בשנת 2019, המחישו עד כמה כלכלה המבוססת על אנרגיה חשופה לאיומים א-סימטריים. מעבר לנזק הפיזי הישיר, התקיפות מערערות את ביטחון המשקיעים הזרים, מעלות את עלויות הביטוח והשילוח, ופוגעות בתדמיתה של סעודיה כפי שהיא מנסה לשווק את עצמה: יעד בטוח לתיירות גלובלית והשקעות הייטק. בכך, המערכה מול החות'ים הופכת מאיום צבאי למכשול אסטרטגי ישיר בדרך למימוש "חזון 2030".

הזירה התימנית והמתיחות מול איחוד האמירויות

העימות בתימן השפיע באופן ניכר גם על מערכת היחסים המורכבת בין יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לבין נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן. בתחילת המערכה, שתי המדינות פעלו כחלק מקואליציה צבאית מאוחדת נגד החות'ים (קבוצת אנצאר אללה), מתוך מטרה משותפת לבלום את ההשפעה האיראנית ולתמוך בממשלה התימנית המוכרת.

עם זאת, במהלך השנים נחשפו פערים אסטרטגיים עמוקים בין השתיים. איחוד האמירויות צמצמה את נוכחותה הצבאית הישירה בתימן ובנתה רשת של כוחות מקומיים בדרום המדינה, דרכם השיגה שליטה במוקדים אסטרטגיים כמו נמלים. מנגד, ריאד המשיכה להוביל קו תקיף יותר מול החות'ים ובמקביל ניהלה מגעים ישירים להפסקת אש כדי להגן על גבולותיה. התחרות הכלכלית האזורית על מרכזים לוגיסטיים והשקעות זרות הוסיפה למתיחות השקטה שנוצרה בין הבירות.

למרות שיתוף הפעולה הביטחוני שנמשך ברמות מסוימות, תימן הפכה לזירה המחדדת את חילוקי הדעות בין המעצמות הערביות. עתידו של "חזון 2030" יוכרע לא רק בשולחנות התקציב של משרד האוצר בריאד, אלא גם ביכולתה של הממלכה לייצר יציבות אזורית בשדות הקרב ובחדרי המשא ומתן של המזרח התיכון.