העם הקטן באוקיינוס השקט שכמעט הפיל את ממשלתו במאבק למען ישראל | מיוחד לסופ"ש

בימים הקשים שלאחר 7 באוקטובר, כאשר ישראל הרגישה מבודדת בזירה הבינלאומית, הרשתות החברתיות התמלאו בסרטונים של לוחמים מאורים מבצעים את ריקוד ה"האקה" המפורסם כשהם מניפים דגלי ישראל. אך לצידם עמד עם נוסף, הסמואים, שהתגייסותו למען ישראל הייתה לא פחות ממדהימה.

בניו זילנד, שם חיה קהילה סמואית גדולה, הם הצטרפו למאורים ויצאו לרחובות לבצע את ה"סִיבָה טָאוּ" – ריקוד מלחמה מסורתי, כשהם עטופים בדגלי ישראל. 

במדינת סמואה העצמאית, הם השביתו את התנועה בשיירות רכבים הצבועים כחול-לבן, וראשי הכנסיות הכריזו על ימי צום למען החטופים.

אך שיא התמיכה היה פוליטי: כאשר ממשלת סמואה ניסתה לנקוט עמדה "ניטרלית" בהצבעות באו"ם במהלך מלחמת "חרבות ברזל", העם יצא למחאה תחת מסר חד וברור: "אנחנו של ישראל".

אז מיהם הסמואים, ומה הקשר שלהם לישראל?

הסמואים הם עם פולינזי עתיק, צאצאים ישירים של תרבות ה'לפיטה' המסתורית, שהיו יורדי ים אמיצים אשר חצו את האוקיינוס השקט לפני 3,000 שנה והפכו את סמואה ל"ערש פולינזיה" – המרכז שממנו יצאו ליישב את הוואי, טהיטי וניו זילנד.

הקשר העמוק לישראל נובע משני מקורות עיקריים: אמונה דתית עמוקה וזהות שבטית. סמואה היא אחת המדינות הנוצריות האדוקות בעולם, והמוטו הרשמי שלה הוא "סמואה נוסדה בידי האל". 

אזרחיה מאמינים באופן מילולי בפסוק מספר בראשית, "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", ורואים בתמיכה בישראל חובה דתית שתביא עליהם ברכה.

בנוסף, בקרב זרמים נוצריים רבים בסמואה, כולל הקהילה המורמונית הגדולה, קיימת אמונה כי הפולינזים הם צאצאים רחוקים של שבט מנשה או אפרים, שיצאו מירושלים לפני חורבן בית ראשון.

החיבור ההיסטורי-דתי הזה מתחבר לערך המקודש ביותר בתרבות הסמואית: ה"אִיגָה" – המשפחה והשבט. הסמואים רואים בחברה הישראלית, בהתגייסותה למילואים ובאחדותה בזמן משבר, שיקוף של ערכיהם. הם רואים בישראל שבט לוחמים המוקף באויבים ושומר על ביתו, ורוחשים הערצה עמוקה ללוחמי צה"ל. באופן מיוחד, הם מעריצים את הלוחמות, בשל המיתוס על המלכה הלוחמת 'נאפאנואה', הדמות הנערצת ביותר בהיסטוריה הסמואית.

אז בפעם הבאה שנדמה שהעולם כולו נגדנו, כדאי לזכור את העם הקטן מהאוקיינוס השקט, שרואה בנו אחים ומתפלל לשלומנו.