רוסיה תפתח במלחמה בקרוב; חשש באירופה: "לא מוכנים"

לאור החשש הגובר בנאט"ו וביבשת אירופה ממלחמה מתקרבת מול רוסיה, ב-CNN פרסמו סקירה מעמיקה על המצב ביבשת והדאגה לאור חוסר המוכנות לפלישה מלאה בהוראת הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. רק לאחרונה, התרחש כינוס של אנשי ביטחון בריטים כדי לדון במידת המוכנות של הממלכה ובעלות בריתה למלחמה הבאה, כשהקביעה שלהם הייתה קודרת ונחרצת: הם אפילו לא קרובים ללהיות מוכנים.

האנשים שהתכנסו מטעם מכון המחקר המלכותי בלונדון, לא היו מחרחרי מלחמה, הם היו אנשים שידעו מה קורה ומעורים במרכז העניינים. ביניהם, חברים נוכחיים ובעבר בכוחות המזוינים של בריטניה, פקידי ממשלה ונאט"ו, חוקרים ואנשי מקצוע בתעשיית הביטחון, שחשיבתם מבוססת על הערכת המודיעין המקובלת לפיה רוסיה מתכוננת לאפשרות של עימות ישיר עם שאר אירופה בשנים הקרובות. הדרך היחידה למנוע זאת, לטענתם, היא לוודא שאם תפרוץ מלחמה, אירופה בהכרח תוכל לנצח אותה מראש.

השקעה רבה יותר בהגנה האירופית הסובלת מתת-מימון היא מפתח משמעותי, אך מומחי ביטחון מזהירים יותר ויותר לאחרונה כי נדרש שינוי עומק בתפיסה בכל התחומים. לדבריהם, "הגיע הזמן שממשלות אירופה יגייסו את אזרחיהן ויבהירו כי הזמן שבו היבשת יכלה להתעלם מאיום המלחמה חלף".

ישנה הסכמה גוברת בקרב מומחים שרוסיה כבר מנהלת מלחמה היברידית במערב על ידי ביצוע פעולות חבלה והחדרת כאוס ודיסאינפורמציה לדיונים פוליטיים פנימיים. הם מצביעים על סממנים כמו חדירות חוזרות ונשנות למרחב האווירי של נאט"ו על ידי מטוסים ומל"טים רוסיים ושיבושי GPS במדינות הבלטיות.

פחדים בלטיים

בעוד שמוסקבה לא ביצעה התקפות ישירות נגד בעלות ברית של נאט"ו באירופה - מומחים אומרים שזה נובע בין היתר מכך שרוסיה יודעת שלא תוכל להביס את הברית עם יכולותיה הנוכחיות. אך ישנם סימנים הולכים וגדלים לכך שזה עשוי להשתנות בעתיד.

מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, הזהיר מוקדם יותר השנה כי רוסיה עשויה להיות מוכנה להשתמש בכוח צבאי נגד נאט"ו תוך חמש שנים. שר החוץ הגרמני, יוהאן ודפול, חזר על אזהרה זו בנאום שנשא בחודש שעבר, ואמר כי שירותי המודיעין הגרמניים מאמינים כי מוסקבה "לפחות משאירה פתוחה את האפשרות של מלחמה נגד נאט"ו עד 2029 לכל המאוחר". נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר בתחילת החודש הנוכחי כי בעוד שאינו מתכנן לצאת למלחמה, אם אירופה פתאום תרצה לפתוח במערכה, הוא יהיה מוכן.

הקונצנזוס בקרב מדינות הבלטיות הוא שתקיפה נגדן עשויה להתרחש כבר בעוד שלוש שנים. כאשר חוקרים למדע ויחסים בינלאומיים ​​בהרווארד בחנו את האזהרות והתחזיות בנוגע למוכנותה של רוסיה לפתוח במלחמה נגד נאט"ו, הם גילו שהשנים המוזכרות ביותר הן 2027 ו-2028.

ההכרה באיום זה הובילה את נאט"ו לפתח תוכניות מגירה כיצד להתגונן מפני תוקפנות רוסית אפשרית נגד המדינות הבלטיות. אבל מומחים מזהירים שתוכניות הברית אינן מתאימות.

"יש תוכנית, עם מספרים. אבל הממשלות לא נוקטות בצעדים הדרושים כדי ליישם אותה. אנחנו עדיין מתכננים על סמך דברים שלא קיימים", אמר ג'ק ווטלינג, עמית מחקר בכיר במכון המחקר הבריטי. בעוד שהממלכה המאוחדת נעה בכיוון הנכון, הוא ציין כי בקצב הנוכחי ייקח למדינה עוד כ-10 שנים כדי להיות מוכנה למלחמה. עם זאת, הניתוח של בעלי בריתה נותן לבריטים שלוש עד חמש שנים בלבד.

שבדיה ופינלנד עדכנו את ההנחיות לאזרחיהן כיצד לשרוד מלחמה בשנה שעברה, וחילקו חוברות שכללו הוראות כיצד להתכונן להפסקות תקשורת, הפסקות חשמל ומזג אוויר קיצוני. מספר מדינות, כולל ליטא, לטביה ושבדיה, החזירו את גיוס החובה לצבא בעשור האחרון, בעוד שמדינות אחרות כמו גרמניה, פולין, בלגיה, רומניה ובולגריה הכניסו תוכניות אימונים צבאיות התנדבותיות לאזרחיהן.

דיבידנד של שלום

בירות אירופאיות רבות, כולל לונדון, בילו את העשורים האחרונים בקושי מחשבה על הגנה. בהיעדר סכסוכים צבאיים ישירים ביבשת מאז 1945, אירופה נהנתה מתקופה ארוכה ביותר של שלום רציף מזה מאות שנים.

עשרות שנים של שקט יחסי הגיעו עם דיבידנד שלום משמעותי. ממשלות עוקבות יכלו להוציא כסף על רווחה במקום על ביטחון, מה שהפך את חייהם של האירופאים הפשוטים לנוחים הרבה יותר, תוך הסתמכות על ארצות הברית, המוציאה הכי הרבה כסף על צבא בעולם, שתבוא לעזרתם במקרה הצורך.

אבל אז, הגיעו שתי התעוררויות קשות: נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהבהיר לבנות ברית נאט"ו שהן אינן יכולות עוד להסתמך כל כך על ארצות הברית, וכן פלישה מלאה של רוסיה לאוקראינה.

שינוי זה של הסטטוס קוו גרם לרוב חברות נאט"ו באירופה להגדיל את הוצאות הביטחון. על פי נתוני נאט"ו , 31 מתוך 32 חברותיה צפויות לעמוד ביעד של הוצאה של 2% מהתמ"ג על ביטחון השנה - עלייה לעומת שש בלבד בשנת 2021, השנה לפני שרוסיה פרצה בפלישה. לאיסלנד, חברה מייסדת של נאט"ו והמדינה היחידה שלא צפויה לעמוד ביעד, אין כוחות מזוינים משלה. במקום זאת, היא תורמת כלכלית, באמצעות כוח אדם אזרחי, ומערכות הגנה אווירית ומעקב.

חברות נאט"ו הסכימו השנה להעלות את היעד ל-5% מהתמ"ג עד 2035. עם זאת, אנליסטים רבים סקפטיים לגבי היעד - במיוחד משום שרוב מדינות אירופה מתמודדות עם לחצים כלכליים גם מבלי לחשוב על עלייה מסיבית בהוצאות הביטחון שלהן. להסביר לבוחרים שייתכן שיהיה צורך להקצות מחדש משאבים מסוימים, ושייתכן שיותר אנשים יצטרכו לשרת במילואים או בכוחות סדירים, זה לא משהו שרוב הפוליטיקאים רוצים לעשות.

בנוסף, מפקד הכוחות המזוינים של צרפת, עורר סערה בחודש שעבר כאשר הזהיר את הציבור הצרפתי כי המדינה צריכה להתכונן להפסדים עתידיים אפשריים מפני התוקפנות הרוסית, שכן כי צרפת חייבת "לקבל את אובדן ילדיה" כדי "להגן על מי שאנחנו".